מחקר: הפרעות עיכול בתחילת החיים יכולות לגרום לדיכאון בבגרות
חיפוש מחקרים
קטגוריות נוספות

מחקר: הפרעות עיכול בתחילת החיים יכולות לגרום לדיכאון בבגרות

הוסף מחקר
מופיע גם בקטגוריות: 
דיכאון (כללי)  |  מעי רגיז  |  מחלות במערכת העיכול/דרכי השתן (כללי)  |  תזונה מונעת דיכאון
16/05/2011
צפיות: 2328

המעי לא רק רגיז, הוא גם עצוב

מחקר: הפרעות עיכול בתחילת החיים יכולות לגרום לדיכאון בבגרות בניגוד להנחה שמתח וחרדה הם שגורמים להפרעות עיכול

גלי וינרב 15/5/11

מחקר בחיות מעבדה שנערך באוניברסיטת סטנפורד, מעלה את האפשרות כי בעיות עיכול בתחילת החיים עלולות לגרום בהמשך לנטייה לדיכאון ולחרדה.

הממצאים תואמים את הידע הקיים לגבי נטייה לחרדתיות ולדיכאון אצל אנשים הסובלים מבעיות עיכול שסיבתן אינה ידועה, העונות לשם הקולקטיבי "מעי רגיז". עד כה, ההנחה הייתה כי המתח והחרדה הם שמובילים לבעיות העיכול. כעת עולה האפשרות כי דווקא ההפך הוא הנכון.

 

את המחקר הוביל פרופ' פנקאז' פסריצ'ה, רופא ומנהל מחלקת הגסטרואנטרולוגיה (מערכת העיכול) בבית הספר לרפואה בסטנפורד, והוא פורסם בכתב העת PLOS One. "לא כל מי שסובל מהפרעות עיכול ילקה בדיכאון", מרגיע פסריצ'ה. "אך נראה כי הגירוי של האיברים הפנימיים פוגש את הגנטיקה האישית ליצירת התופעה".

 

הניסויים בינתיים נערכו בעכברים בלבד. קבוצה של עכברים בני 10 ימים עברה גירוי עדין של המעי באמצעים כימיים במשך שישה ימים. "ידענו, כי גירוי של המעי בתקופה זו יכול לגרום לשינויים ארוכי טווח בתפקוד המעי, שישפיעו גם בבגרות", אומר פסריצ'ה. "חשדנו שתיתכן גם השפעה ארוכת טווח על המוח.

 

ואכן, העכברים שעברו את הטיפול נטו יותר מקבוצת ביקורת להציג התנהגויות דיכאוניות. בין היתר, הם העדיפו לשהות במקום חשוך, צרכו יותר מי סוכר ושחו פחות באנרגטיות בבריכה של מים חמים".

 

כמו-כן נמצאו אצל עכברים אלה רמות מוגברות של הורמונים, כגון קורטיזון, המקושרים למתח נפשי. "הדיכאון והמתח לא היו תגובה לכאב במעי", מדגיש פסריצ'ה. "גם כשאלחשנו לעכברים הללו את הכאב, הם המשיכו להגיב באותה הצורה. לעומת זאת, תרופות אנטי-דיכאוניות עזרו להם".

 

כ-15%-20% מהאוכלוסייה סובלים מכאבים חוזרים ונשנים או בלתי פוסקים בבטן העליונה. מזה כמה עשורים ידוע כי חברי קבוצה זו נוטים לסבול יותר מדיכאון או חרדה. אחד המפורסמים שבין אלה הוא הזמר קורט קוביין ז"ל, סולן נירוונה בעבר, אשר סבל כל חייו מכאבי בטן ממקור לא ידוע, שבהם תלה את האשם להתמכרותו לסמים ואפילו בנטיותיו האובדניות.

 

"המעי והמוח מחוברים זה לזה דרך עצב הוואגוס", אומר פסריצ'ה. "מעבר לכך, סביב המעי יש מערכת עצבים עצמאית יחסית. בין המוח לבין המעי יש תקשורת דו-כיוונית פשוטה יחסית, שבה שינויים במעי משודרים ישירות למוח".

 

ידוע היום, כי גירוי של עצב הוואגוס אשר מוביל מתוך הגוף אל עומק המוח, יוצר שינויים נוירולוגיים ופסיכיאטריים. קיים אף טיפול מקובל של גירוי עצב הוואגוס כשיטה להפחתה של דיכאון. פסריצ'ה מאמין כי השינויים במעי משפיעים גם הם על המוח דרך הוואגוס, אך שם הגירוי פועל ליצירת דיכאון, במקום לפתרונו.

 

מחקר נוסף שערכה קבוצתו לאחרונה, קישר בין מצבי הרוח של אנשים לבין שינויים בהרכב החיידקים במעי שלהם - עוד עדות לקשר מעי-נפש. פסריצ'ה מאמין כי הבנה של מנגנון זה תאפשר טיפול משופר בהפרעות פסיכיאטריות, אולי אפילו טיפול מניעתי.

 

המוח השני יושב בבטן

 

תחושה של "פרפרים בבטן" נחשבת בדרך-כלל כמעידה על התחושות הכי עמוקות שלנו. ייתכן כי עם הזמן, תתגלה אינטואיציה זו כעובדתית. הפרפרים הללו הם גירוי במערכת העצבים המקיפה את המעי ומפעימה את עולם הפסיכיאטריה. זו קבוצה מסועפת ומורכבת של כ-100 מיליון תאי עצב, יותר מאשר במוח ובעמוד השדרה.

 

קבוצת עצבים זו שולטת בתהליך העיכול באופן נפרד מן המוח, תוך חישה של מצב העניינים במעי ותגובה ישירה אליו. זאת, בניגוד ליתר האיברים אשר מעבירים מידע תחושתי למוח, ורק לאחר קבלת תגובה ממנו הם מפרישים חומרים כימיים או יוצרים התנהגות.

 

מעבר לעיכול, המוח השני עושה הרבה יותר. מחקרים מן השנים האחרונות מצאו כי המוח של המעי משפיע, למשל, על תהליכי בנייה ופירוק של עצמות. מחקר אחר טען כי החומר סרוטונין יכול לגרום לאוטיזם כשהוא מופרש ביתר מהמוח של המעי.

 

"למעי אין אפשרות לקבל החלטות ואינו נוטל חלק בתהליכים של חשיבה גבוהה", שם את הדברים בפרופורציה הנוירולוג מייקל גרשון, מחבר הספר "המוח השני". "פילוסופיה, שירה ודת שייכים בלעדית למוח".

 

 http://www.globes.co.il/news/a.....1000645373

הוסף תגובה
תגובות הגולשים בפייסבוק