מחזיקים את המדע הבדיוני על הכתפיים

מהו בעצם המדע הבדיוני? האם הקדמה המדעית היא שיוצרת אותו? במסגרת פסטיבל אייקון, הסופרים שריל וינט ורוברט צ'ארלס וילסון יצטרכו להתמודד עם כל השאלות שעוסקות בסופו של דבר, בטבע האנושי

זיו קיטרו

פורסם: 09.10.11, 13:28

פסטיבל אייקון TLV, שחוגג את שנתו ה-15, הוא פסטיבל המדע הבדיוני והפנטזיה הגדול בארץ. הפסטיבל כולל אירועים שונים: הקרנות סרטים, פאנלים ומפגשים עם יוצרים. המאפיין את הכנס הוא החיבור בין הסוגות הללו שנחשבות לנישה בארץ, יחד עם העולם האקדמי. המרצים והדוברים בפאנלים כוללים אנשי רוח ומדע, יוצרים מהארץ ומחו”ל אשר מנסים לגשר בין הקהל הרחב לבין נושאי הפסטיבל.

"משחקי הכס", המבוססת על סדרת ספרים. לאן נעלם המד"ב?

שניים מהאורחים השנה הם רוברט צ’רלס ווילסון ופרופסור שריל וינט. שני היוצרים פעילים מאוד בתחום המדע הבדיוני ומאחוריהם רקורד מרשים של יצירות. את שניהם ניתן יהיה למצוא בפאנל העוסק בשאלה "לאן נעלם המדע הבדיוני?". מתחום שהוביל את הסוגות האלו והיה נפוץ בטלוויזיה ובקולנוע, הפך המדע הבדיוני לנדיר.

בשנים האחרונות אנחנו רואים עליה מאסיבית בתכנים פנטסטיים, בין אם הם קלאסיים: כדוגמת הסדרה "שיר של אש וקרח" הכולל ממלכות עתיקות, כישוף ומפלצות, ובין אם הם מודרניים: "דם אמיתי" שעלילתו מתרחשת בתקופתנו ומספר על עולם בו ערפדים חשפו את עצמם והם חלק בלתי נפרד מהעולם האנושי.

מד"ב ללא חלליות

האם זו העובדה שאנחנו חיים עם מכשירי תקשורת משוכללים, מסכי מגע ורשת מידע עולמית שהופכת את המדע הבדיוני למרתק פחות? האם העובדה שמסעות לחלל, יישוב כוכבים ורכבים מעופפים לא הגיעו הפכו אותנו ציניים כלפי רעיונות להתפתחויות שפעם היו לב ליבה של הסוגה? או שאולי המדע הבדיוני עדיין קיים אלא שהוא הסיר מעליו את הכסות שלבש עד כה: חלליות, לייזרים ועולמות רחוקים.

עטיפת ספרה של שריל וינט, "bodies of tomorrow". הטכנולוגיה והאנשים

כדי לענות על כך יהיה על ווילסון, וינט וחבריהם לפאנל לנסות לענות על שאלה אחרת: מהו המדע הבדיוני? האם הטכנולוגיה והקדמה המדעית היא שיוצרת אותו? או שאלו השאלות האנושיות שמניעות את הסוגה? ומי הם ווילסון ווינט, עליהם נופלת האחריות לענות לשאלות האלו?

פרופסור שריל וינט מגיעה מקנדה והיא עוסקת בעיקר בחיות, מדע בדיוני ותרבות טכנולוגית. היא מחברת ספרי העיון והמחקר "Bodies of Tomorrow" " ו-"Animal Alterity", ומחברת שותפה ב" The Routledge Concise History of Science Fiction". הכיוון שוינט מגיע ממנו אל המדע הבדיוני הוא התחום המחקרי כפי שניתן להבין עם נגיעה בעיקר ברעיונות על אתיקה, וכיצד הם משתקפים בתרבות שלנו היום, בעיקר ביחס שלנו כלפי חיות וכיצד הטכנולוגיה תשנה אותנו ואת הקווים האתיים שמנחים אותנו - תחום שהוא חלק מתחום גדול יותר המכונה פוסט-הומאניזם.

המילה הגדולה הזו עוסקת בשינוי האבולוציוני והחברתי הבא שיגיע בזכות הטכנולוגיה. לא עוד שינויים שבאים ממוטציות וקפיצות חברתיות מעודנות, אלא רגע בו הטכנולוגיה והידע האנושי יגיעו לשיא קיצוני כל כך (נקודה המכונה הסינגולאריות) בו כל מה שאנחנו מכירים ישתנה ובני האדם שיחיו על הכוכב הזה יהיו למעשה גזע שונה לחלוטין מאתנו.

לפתור את בעיית המוות

הם יהיו הצאצים שלנו - אבל אמות המידה שלהם, המוסר והאתיקה שלהם תהייה שונה משמעותית משלל סיבות: הבנה עמוקה יותר של הטבע האנושי, חיבור עמוק יותר לבעלי חיים ולסביבה והיכולת להתעלות מעל רעיונות כמו מוות. כן, מוות יהיה עוד דבר שנפתור, כמו נזלת.

רוברט צ'ארלס וילסון הוא סופר מדע בדיוני קנדי שיצירותיו זכו בפרס הוגו, פרס ג'ון וו' קמפבל, פרס תיאודור סטרג'ן, פרס אורורה, פרס פיליפ ק' דיק ופרס גפן המקומי. שלושה מספריו של וילסון ראו אור בעברית בהוצאת גרף: "הכרונוליתים" ו"ג'וליאן קומסטוק" שהיו מועמדים לפרס הוגו, ו"סחרור", שזכה בפרס זה. אם את השם שלו אתם לא מכירים, קרוב לוודאי שתכירו את שמו של אחד המעריצים: סטיבן קינג, מלך האימה. קינג אמר על ווילסון שהוא סופר המדע הבדיוני הטוב ביותר שכותב היום.

ווילסון הוא יוצר מרתק כי בעוד שספריו עוסקים ברעיונות גדולים ומשני עולם, העלילות שלהם מתרכזות בסופו של דבר בהשפעה שיש לאירועים על אנשים בודדים. קחו למשל את "סחרור": בערב אחד כבים הכוכבים והעולם נכנס לסחרור. יצורים זרים וכבירים בעלי טכנולוגיה בלתי מוסברת, לכדו את כדור הארץ בקרום שהפריד אותו לא רק מהחלל שסביבו כי עם גם מהזמן - ודור שלם של אנשים נולד אל תוך התחושה שהכל אבוד, וכל מה שאנו מכירים עלול להיעלם בכל רגע.

טיילור, דיאן וג'ייסון הם גיבורי הסיפור. שלושה אנשים שגדלו יחד, השניים האחרונים

אחים תאומים, הראשון חבר שאימו עבדה בשירות הוריהם. לאחר ליל הסחרור הם המשיכו להיות חברים, למרות שכל אחד מהם פנה לכיוון אחר. הספר מציג את האירועים ההיסטוריים שהתרחשו בעולם, דרך תהליך משונה שעובר על טיילור, המוביל אותו לרגע השיא והמעבר מן העבר אל העתיד. לסחרור שני ספרים נוספים Axis שיצא ב-2007 והיה המשך ישיר לסחרור, וVortex שיצא ביולי השנה.

דווקא ההתמקדות באנשים הפרטיים האלו הופך את הרעיון של הספר לממשי ובעוד שהאירוע עצמו הוא בהחלט טכנולוגי ומשונה (גזע זר שמכבה את הכוכבים) הסיפור, בסופו של דבר, הוא אנושי לחלוטין ומראה מה קורה לבני אדם במצבים של שינויים קיצוניים. יש מי שיאמרו שזה בדיוק הוא המדע הבדיוני ולכן אין צורך בספינות חלל וטכנולוגיות מוזרות כדי לספר סיפורים בסוגה זו.

למדע הבדיוני תפקיד חשוב מאוד בניסיון לחקור את הטבע האנושי, את ההשפעה שיש לנו על הסביבה ולהשפעה שיש לטכנולוגיה עלינו. יהיה מעניין לשמוע מה יש לשניים לומר בנושא.

שני הסופרים יתארחו בפאנלים שונים בפסטיבל אייקון שמתקיים בין ה-15 ל-27 באוקטובר.

http://www.ynet.co.il/articles.....46,00.html