פרופ' Walter Longo  מ- University of Southern California הצליח להאריך את תוחלת החיים של שמרים משבוע ל- 10 שבועות (פי 10!!) וזאת ע"י מחיקת 2 גנים בלבד: RAS2 ו-  SCH9.

המוטציה הגנטית המקבילה אצל בני אדם היא תסמונת לרון שבה נמנעת כניסת הורמון גדילה והזדקנות IGF1 לתאים.

בתוך כך הוא טוען שניתן יהיה בעתיד הרחוק להאריך ביחס דומה את תוחלת החיים של בני האדם ל- 800 שנה!!.

בשנת 2001 הצליח פרופ' Longo  להגדיל פי 3 את תוחלת החיים של שמרים ע"י חסימת חלבון S6K1 (בשמו הארוך S6 kinase )

בשנת 2005, הצליח פרופ' Longo להגדיל פי 5 את תוחלת החיים של השמרים.

השמרים שבהם נעשה שימוש הם מסוג Baker's yeast  (שמרים שמתפיחים באפיית לחמים) שהם מאוד מוכרים למדע ברמה הגנטית והמולקולרית.

פרופסור Longo  מתכוון לחקור אוכלוסייה של ננסים באקוודור שיש להם מוטציה גנטית הידועה כתסמונת לרון Laron syndrome (שהתגלתה ע"י הרופא הישראלי צבי לרון) שמונעת את כניסת הורמון גדילה והזדקנות המכונה IGF1 לתאים.

בשנת 2003 חבר פרופ' Longo לד"ר Jaime Guevara-Aguirre אנדריקולוג מאקוודור שחקר משפחה ננסית מאקוודור עוד משנת 1988.

במחקר שעקב אחר 99 חולים בתסמונת לרון באקוודור במשך 24 שנים, התגלה שאף אחד מהם לא חלה בסוכרת למרות שרבים מהם היו שמנים והתגלה רק מקרה אחד של סרטן (לא קטלני non-lethal ). בקרב שאר בני המשפחה של אותם ננסים שלא נשאו את המוטציה, היו שיעורי התחלואה הרגילים באקוודור, 5% לקו בסוכרת ו- 17% לקו בסרטן.

sciencemag

scientificamerican

pbs

לאור הנ"ל נשאלה השאלה, האם ניתן לקחת תרופה שתעכב את הורמון הגדילה IGF1 כדי למנוע ו/או לרפא סרטן?

ובכן, כיום ישנה תרופה מאושרת בשוק המכונה Somavert שפיתח המדען John Kopchick מ- Ohio University שמעכבת את ההורמון הנ"ל כדי למנוע את מחלקת הענקת (גדילת יתר).

פרופ' Longo מציע לחב' התרופות לבצע ניסויים כדי לבדוק האם נטילת התרופה הנ"ל תוכל לעכב את הסרטן בקרב אנשים בעלי סיכון גבוה ללקות בסרטן כמו למשל מעשנים אך עדיין לא נעשה מחקר שכזה.

מר Kopchick ענה בתגובה למייל, שיש מחקרים בבעלי חיים עם תוצאות מבטיחות, יחד עם זאת הוא מזהיר אנשים מליטול תרופה זו כדי למנוע סרטן ו/או לעכב סרטן, מכיוון שהדבר יכול להוביל לתופעות לוואי אחרות.

בשנת 2008 , פרופ' Longo פירסם תוצאות מחקר שמוכיח שצום / דיאטה קיצונית יכולה להרעיב תאים סרטניים ולשפר את האפקטיביות של כימותרפיה.

באותו מחקר נטען שייתכן שהננסים הללו מחזיקים בסוד של אריכות ימים

NYtimes

יחד עם זאת חשוב לציין שלמרות החסינות מפני סוכרת וסרטן, הננסים הללו לא האריכו חיים יותר מאנשים רגילים, בדומה לשמרים תולעים ו/או עכברים שנשאו את המוטציה:

although, unlike yeast and mice, they didn't live longer the people with Laron syndrome were more likely than their relatives to die in accidents, of alchohol-related causes, or of convulsive disorders

כמו כן, החיסרון של אותם אנשים:

ננסות ובעיות בריאות  אחרות מלבד עיוותים חיצוניים. כגון היפוגליקמיה (מיעוט סוכר בדם), התקפי אפליפסיה שנלווים לכך, בעיות אינטלגנציה וכו'.

לאחר מכן פרופ' Longo לקח דגימות תאים מאותם ננסים וחשף אותם בצלחת מעבדה לסרום של דם וגילה שהם פחות פגיעים לנזקי DNA וגם אם נגרם נזק יש מנגנון השמדה עצמית יעיל יותר מתאים אנושיים רגילים. נמצא שיש להם סוג של הגנה כפולה.

פרופ' Longo טוען שמציאת תרופה שמאריכה את תוחלת החיים ע"י מניעת הורמון IGF1 אך ללא תופעות לוואי הינה משימה קשה ומאתגרת.

תוצאות המחקר פורסמו ביום 14.1.08 במגזין Cell Biology וביום 25.1.08 במגזין PLoS Genetics