עכשיו זה מוכח מדעית: שינת חורף וקהות חושים  עוצרת את התקצרות הטלומרים ואפילו מאריכה אותם מחדש!!

יש מושג שנקרא Torpor או temporary hibernation זהו מצב שמתרחש בשנת חורף אך לא רק. זה יכול להיות מס' שעות במשך היום. מצב זה מתאפיין בירידה בטמפרטורת הגוף בד"כ בשעות הלילה, בקצב המטבוליזם (חילוף החומרים), צריכת חמצן מופחתת, קצב נשימה וקצב דפיקות לב איטיים יותר.

בעלי החיים שמשתמשים במנגנון זה הם : מס' צפורים, עכברים, עטלפים, אוגרים.

מנגנון זה מעניק לבעלי החיים אפשרות לשרוד במזג אוויר קר מאוד, מכיוון שחום הגוף נשמר ולא מתבזבז במשך כל שעות היום בצורה מוגברת.

אצל בעלי חיים מסויימים כגון אוגרים, "קהות החושים" הזו יכולה להתארך עד כדי "שנת חורף".

כעת התגלה שאוגרים קטנים שנוטים ל"קהות חושים" יומית "שינת חורף יומית" בחורף, מאריכים בכך את תוחלת החיים שלהם.

מחקר שנערך על אוגרים מסוג Djugarian (בקיצור Djugarian hamsters ) שמקורם בסיביר, הראה שכשהאוגרים הקטנים הללו הפחיתו את קצב המטבוליזם שלהם וטמפרטורת הגוף שלהם, במצב שנקרא "קהות חושים" Torpor , זה עצר ואפילו החזיר לאחורה של הטלומרים שבקצוות הד.נ.א של התאים.

מחקרים קודמים אומנם רמזו שייתכן קשר אפשרי בין "שינת חורף" לבין "אריכות ימים", אולם זהו המחקר הראשון שמסביר את הקשר ומוכיח אותו באמצעות המנגנון של הטלומרים.

צוות מדענים מ- Institute for Wildlife Ecology in Vienna שבאוסטריה שהובל על ידי Christopher Turbill , יצר סביבה מלאכותית בתנאי מעבדה ל- 25 נקבות בתולות של אוגרות מהסוג הנ"ל, שבה היו רק 8 שעות אור ביום.

למעשה, המדענים יצרו סביבה מלאכותית כוזבת של שעות האור שקיימות בחורף.

המטרה בכך הייתה לעודד את האוגרות ל"שינת חורף יומית מוגברת".

במשך 180 יום, חצי מהאוגרות נהנו מטמפרטורה נעימה של 68 מעלות פרנהייט (20 מעלות צלזיוס), בזמן שהחצי הנותר של האוגרות חיו בטמפרטורה קרה יותר של 48 מעלות פרנהייט (8.8 מעלות צלזיוס) .  שתי הקבוצות נהנו מ"בופה/מזנון" של "אכול כפי יכולתך"..

בבדיקת ממצאי המחקר, המדענים הבחינו בין "שינת חורף שטחית בלבד" כשטמפרטורת הגוף ירדה מתחת ל- 84 מעלות פרנהייט ( 28.8 מעלות צלזיוס) , ו"שינת חורף עמוקה", כשטמפרטורת הגוף ירדה 18 מעלות מתחת לנורמלי ל- 77 פרנהייט (25 מעלות צלזיוס) .

המדענים השתילו "מיקרו- משדרים" מתחת לעור של האוגרות כדי להמשיך לעקוב אחרי השינויים שהתחוללו בגופן.

Turbill והקולגות שלו, חשדו ש"שמירת האנרגיה", מצב "הקומה/תרדמה" יש השפעה על הטלומרים, שהינם זנבות שרוכי הנעליים של גדילי הד.נ.א ששומרים עליו שלא יתפורר ומשלימים חוסרים שנוצרים בו בעת חלוקת התאים)

ידוע כבר, שטלומרים והאנזים טלומארז' שמפעיל אותם , הינם החלק העיקרי במנגנון ההזדקנות ובתוחלת החיים.

כל פעם שתאים מתחלקים, הטלומרים נשחקים קצת, תפקיד האנזים טלומארז' לבנות אותם מחדש. בסופו של דבר, כשהטלומרים נשחקים מעבר ליכולת התיקון, מתרחש "מוות תאי מתוכנן" ז"א הזדקנות, התפוררות וכו'.

החוקרת האוסטרלית האמריקאית Elizabeth Blackburn , שקיבלה פרס נובל בשנת 2009 על התגלית שלה בתחום הטלומרים, כינתה את הטלומרים כ"זנבות שרוכי הנעליים" אלו עם הפלסטיק בסוף שמונעות מהשרוך להתפורר.

עבור האוגרות, "שינת חורף יומית" שארכה מס' שעות, הצליחה לשמר על הטלומרים ואפילו שיחזרה אותם לאחור, גילה המחקר.

האפקט הזה היה חזק יותר בקרב האוגרות שהיו ב"שינת חורף עמוקה" שהיו במזג אוויר קר יותר, אמר Turbill .

המעניין, שהאוגרות הללו גם צרכו יותר אנרגיה, שבאה לידי ביטוי בצריכת אוכל מוגברת.

הממצאים, לטענתו ככל הנראה רלוונטיים לכל בעלי החיים שמשתמשים במנגנון "שינת חורף" / "קהות חושים" מה שנקרא Torpor.

למרבה הצער, זה לא כולל בני אדם שלא משתמשים במנגנון זה.

"שינת חורף" ו"שינה רגילה" שונות לגמרי!!!

Turbill מציין שבשינה רגילה טמפרטורת הגוף לא יורדת והמטבוליזם (קצב חילוף החומרים) גם לא יורד.

עד כה, המדע עדיין לא גילה דרך לגרום לבני אדם להיכנס ל"שינת חורף" וליהנות מהיתרונות הגלומים בה.

המחקר הנ"ל פורסם ביום רביעי האחרון ב- British Royal Society in the journal Biology Letters .