בר שפותדלג על בר שפות
בר עליוןדלג על בר עליון
0 מחקרים באתר
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

חיסון לקורונה שהצליח בקופים ינוסה בקרוב על בני אדם

מופיע גם בקטגוריות: 
24/04/2020
1691

חיסון לקורונה שהצליח בקופים ינוסה בקרוב על בני אדם.

החיסון שפותח ע"י חברת Sinovac Biotech נוסה כאמור בהצלחה על קופי rhesus macaques

ממצאי המחקר שנערך בקופים פורסם במגזין bioRxiv ביום 19.4.2020 אומנם לא עבר ביקורת עמיתים אך מדענים ניתחו את תוצאותיו ברחבי הרשת בניסיון לשתף את ההתרשמות הראשונית שלהם.

בתוך כך, פרופ' Florian Krammer מ- Mount Sinai הביע את דעתו בחשבון הטוויטר שלו שזהו הניסוי הקליני המקדמי הראשון שנראה רציני.

לדברי Meng Weining  מנהל בכיר בחברה בקרוב הוא ינוסה על בני אדם במחקר שיבוצע בסין.

  1. בשלב ראשון - יינתן החיסון ל- 144 אנשים בריאים כדי לבחון את בטיחותו ולוודא שאין תופעות לוואי מיוחדות. 
  2. בשלב שני -  יינתן החיסון ל- 1,000 אנשים כדי לבחון את יעילותו האם יש ביכולתו להמריץ את פעילות המערכת החיסונית

החיסון של החברה מבוסס על גירסה לא פעילה של וירוס הקורונה. ע"י חשיפת הנגיף הלא פעיל למערכת החיסון מתעוררת תגובה של המערכת החיסונית ליצירת נוגדנים שתוקפים את הפתוגן (מחולל המחלה) מבלי לעורר זיהום.

כשהשיטה נוסתה בעכברים, חולדות וקופי מקוק גופם ייצר נוגדנים כמצופה, לדברי החברה.

על מנת לבחון האם הנוגדנים יצליחו לנטרל גם נגיפי קורונה פעילים, המדענים נטלו את הנוגדנים שייצרו העכברים והחולדות וחשפו אותם ל- 10 סוגי נגיפי קורונה (שניטלו מחולים במקומות שונים בעולם) בצלחת מעבדה.

ואכן, בהתאם לציפיית המדענים, החיסון גרם לייצור נוגדנים שניטרלו גם את הנגיפים הפעילים.

יתירה מכך, העובדה שהנוגדנים הצליחו לנטרל 10 גירסאות שונות של נגיף הקורונה מלמדת למרבה המזל שהוא אינו עובר אבולוציה מהירה כפי שהניחו (כך צייץ פרופ' Mark Slifka בחשבון הטוויטר שלו )

לאחר הצלחת הניסוי בתנאי מעבדה, נבדקה יעילות החיסון כאמור בקופים. 12 קופים שהשתתפו בניסוי חולקו ל- 3 קבוצות; חלקם קיבלו חיסון פלצבו, חלקם מינון נמוך וחלקם מינון גבוה.  (המינון היה 3 פעמים במהלך שבועיים)

לאחר 8 ימים ממתן החיסון, חשפו את הקופים לנגיף קורונה שדומה לזה שתוקף את בני האדם. 

לאחר שבוע, התגלה שהקופים שקיבלו את המינון הגבוה לא נדבקו בכלל בוירוס הקורונה. הקופים שקיבלו את המינון הנמוך נדבקו אך המחלה היתה בשליטה והקופים שקיבלו את הפלצבו פיתחו תסמינים של חולי קורונה.

לדברי פרופ' Douglas Reed מ- University of Pittsburgh ,  (שלא היה מעורב בניסוי) למרות הצלחת הניסוי, אין למהר להסיק מסקנות לאור כמות הקופים הקטנה שהשתתפה בניסוי. כמו כן הוא טען שוירוס הקורונה שתקף את הקופים אינו זהה בהכרח לוירוס הקורונה שתוקף את בני האדם וגם במובן זה אין להסיק שהניסוי יצליח בבני אדם ורק ניסוי רחב היקף בבני אדם יוכל לאשר זאת באופן חד משמעי.

Live science

Science Magazine

New York Post

מקורות
רשתות חברתיותדלג על רשתות חברתיות
עבור לתוכן העמוד