בר שפותדלג על בר שפות
בר עליוןדלג על בר עליון
0 מחקרים באתר
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

רובוט דה-וינצ'י להסרת הערמונית

מופיע גם בקטגוריות: 
27/03/2011
2549

רובוט דה-וינצ'י להסרת הערמונית

 

 

באדיבות אמיר לזימי מנהל המיזם — עודכן לאחרונה 27/05/2009 06:59

רובוט דה-וינצ'י מסייע בהסרת הבלוטה הנגועה בסרטן. הינו הליך ניתוחי חדש אשר הועלה לכותרות בעקבות סרטן הערמונית בו לקה ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. ריאיון עם ד"ר פטר פינטו, מנהל תוכנית האורולוגיה האונקולוגית במרכז של ה- NCI לחקר הסרטן, אודות כריתה רובוטית של הערמונית. הידוע גם כרובוט דה-וינצ'י.

 

 

 

שאלה: תאר בקצרה מהי כריתה רובוטית של הערמונית.

 

תשובה: כאשר אתה מבצע ניתוח בערמונית, המטרה היא להסיר את הבלוטה הנגועה בסרטן ולוודא שהסרטן לא נשאר. בנוסף לכך, המנתח רוצה שלא לפגוע בעצבים הגורמים ליכולת המינית, תוך חיבור השלפוחית לשופכה לשימור יכולת השליטה במתן שתן. כריתה רובוטית של הערמונית הוא הליך המבוצע ע"י רובוט המונחה על ידי מנתח, שבו מכונה הקרויה רובוט דה-וינצ'י מסייע בהסרת הבלוטה הנגועה בסרטן וקשרי לימפה בסביבתה. תהליך זה הוא פולשני במידה מינימלית.

 

שאלה: מהו ההבדל בין ניתוח רובוטי, ניתוח פתוח וניתוח באמצעות לאפרוסקופ?

 

תשובה: ניתוח רובוטי נעשה באותו אופן כמו ניתוח כריתה רגיל. ההבדל הוא שמה שמצריך בדרך כלל חתך גדול (מהטבור ועד עצם החיק), נעשה כעת ב- 4 עד 6 חתכים, כל אחד באורך 5 עד 12 מ"מ. חתכים אלה מאפשרים מעבר מכשירים, בעוד ידי המנתח נשארים מחוץ לגוף המנותח.

 

לפני המצאת המכונה, מנתחים כמוני ביצעו ניתוחים כאלה באופן לאפרוסקופי. ניתוח כריתה באמצעות לאפרוסקופ הוא גישה פחות פולשנית מאשר ניתוח פתוח, והוא משתמש באותם מעברים על מנת להעביר מכשירים, בדיוק כמו השיטה הרובוטית. במהלך לאפרוסקופיה, ידי המנתח קשורות פיזית למכשירים העוברים דרך המעברים, והמכשירים עצמם מוגבלים בטווח התנועה שלהם. בנוסף, המצלמה הלאפרוסקופית הממוקמת בתוך הבטן והמשמשת לצפייה בערמונית, מציגה את התמונה על מסך דו-ממדי, כך שהמנתח חייב להתגבר על חוסר ממד העומק בניתוח.

 

בגישה הרובוטית, אשר הפכה כה פופולרית, ידי המנתח אשר באופן נורמלי היו בתוך הגוף של המנותח או קשורות למכשירים, עוברות ללוח בקרה הנמצא בדרך כלל בחדר הסמוך. לוח בקרה זה הינו בעל ידית לכל יד, המאפשר לי להניע את המכשירים בתוך גוף החולה, באמצעות ממשק רובוטי. זאת ועוד, המכשירים הם בעלי דרגות חופש רבות, מה שמאפשר להם לנוע באותה צורה כמו שורש כף היד של המנתח. כמו כן, כאשר אתה מביט דרך לוח הבקרה, רואים את שדה הניתוח בתלת ממד, ואתה יכול לחוש בעומק, בדיוק כמו במציאות.

 

סוג המכשירים המשמשים בניתוחים רובוטיים הם זהים לאלה בהם אני משתמש בניתוח פתוח. אנו משתמשים במספריים, מלקחיים, מהדקים, תפרים ועוד. הגישה הרובוטית מדמה את הטכניקה הפתוחה, אך גם מסירה את הרעידות ומפחיתה זעזועים. בשיטה הפתוחה והלאפרסקופית, אם ידי המנתח רועדות מעט, זה עלול להשפיע על תנועת המכשירים. לעומת זאת, בגישה הרובוטית, תזוזות קטנות אינן מתורגמות לתנועה במכשירים.

 

שאלה: האם הניתוחים בשיטה זאת יותר מוצלחים?

 

תשובה: הייתי אומר שהתשובה שלילית, למרות שזה עדיין במחלוקת. יש מספר עבודות התומכות בעמדה שהרובוטיקה הופכת את הניתוחים ליותר מוצלחים, אך עבודות אחרות מסיקות שהגישה הרובוטית זהה או אף גרועה יותר. זה תלוי מי מפעיל את המכונה, רמת הניסיון שלהם בתפעולה וכן הידע שלהם באנטומיה של הערמונית וסביבתה. במכון שלנו יש לנו הצלחה גדולה בשימוש בשיטה הרובוטית להסרת סרטן הערמונית. תוך שימוש במכונה זאת אני יכול לשמר את היכולת המינית והשליטה במתן השתן של אדם, תוך הסרת הסרטן

 

שלו. אני ממליץ על שיטה זאת למטופליי על פני 2 השיטות האחרות.

 

שאלה: האם קיים חשש בטיחותי בשיטה החדשה?

 

תשובה: אכן יש. ואם השיטה אינה שונה מניתוח פתוח, מדוע אם כך נעשתה כה פופולרית? האם הבטיחות אינה אחת הסיבות לכך? ראשית, הגישה הרובוטית מועדפת על ידי מטופלים רבים כי היא פחות פולשנית. בנוסף, ניתוח רובוטי, כמו לאפרוסקופי, משתמש באוורת צפק (pneumoperitoneum), שיטה המשתמשת בגז (כמו CO2) ליצירת מרווח המאפשר גישה לחלל הבטן. הלחץ הנוסף מאפשר לנו לנתח במקום עם פחות דם – וכך המנותחים גם מאבדים פחות דם בשיטה הרובוטית. זה, בנוסף להיותה פחות פולשנית, הפך את השיטה הרובוטית לפופולרית יותר מן השיטה הפתוחה.

 

היו מספר חששות בטיחותיים שהרובוט עלול 'לצאת משליטה', הכוונה שהמכונה תפעל באופן עצמאי, וזה אינו נכון. מערכת רובוט דה-וינצ'י היא רובוט המונחה ע"י מנתח, והמנתח הוא היחיד השולט בתנועות של המכונה. אין מצב בו המכונה פועלת בנפרד מן הממשק האנושי. הפגיעות היחידות היכולות להתרחש בשימוש בשיטה זאת הן אם המנתח מכוון את המכשירים לא נכון. כמו כל מכשיר, גם הרובוט יכול להתקלקל, אך מנגנוני האבטחה מבטיחים שבמקרה זה המכונה תעצור ולא תפעל כלל. במקרים אלה קיימים מכשירים חלופיים, או ניתן להשלים את הניתוח באחת משתי השיטות האחרות.

 

שאלה: האם טכניקה זאת מקטינה את משך ההחלמה, הניתוח, האישפוז?

 

תשובה: מכיוון שהשיטה היא פחות פולשנית, הטכניקה הרובוטית מאפשרת למטופל להחלים מהר יותר, שהרי הזמן שלוקח לאדם להחלים מחתך פתוח גדול הוא יותר ארוך מזמן ההחלמה של חתכים זעירים בני 5-8 מ"מ בבטן.

 

בנוגע לניתוח עצמו, חלק מהניתוח כולל את כריתת הערמונית, קשרי הלימפה מסביבה, תוך שימור העצבים, המאפשרים לאדם לשמר את התפקוד המיני שלו והשליטה בשתן. הכוונה היא לכרות את הערמונית ולתפור את שלפוחית השתן חזרה לשופכה כך שהאדם יוכל להישאר יבש. הניתוח דורש לשים קטטר לרוחב קו התפר בין השלפוחית והשופכה, מה שמאפשר למקום להחלים. בבתי חולים רבים מאפשרים החלמה תוך 7-14 ימים, כלומר – לאורך תקופה זאת הקטטר נשאר במקום. במכון שלנו, בגלל שהתפירה באמצעות הרובוט היא מאוד מדויקת, אנו יכולים להסיר את הקטטר תוך 3 עד 5 ימים.

 

ביחס למשך האשפוז, גברים שעברו ניתוח פתוח יכולים לעזוב את בית החולים תוך יום או יומיים לאחר הניתוח. רוב הגברים נשארים יומיים. בניתוח רובוטי רוב הגברים הולכים הביתה לאחר יום אחד. חלק אף הולכים הביתה ביום הניתוח. אין כאן הבדל משמעותי. ניתן לטעון שהתועלת למטופל היא בטווח הארוך, כמו חזרה לעבודה או לפעילות גופנית. למרות שיש עדיין ויכוח, התפיסה של החולים שלנו היא שבשיטה הרובוטית החזרה לפעילות נורמלית היא מוקדמת יותר בכמה ימים עד כמה שבועות, לעומת השיטה הפתוחה.

 

שאלה: האם כל מטופל הוא מועמד אפשרי לשיטה החדשה?

 

תשובה: בדיוק כמו הקריטריונים עבור ניתוח פתוח וטיפולים אחרים, יש סדרת קריטריונים עבור ניתוח רובוטי. זה תלוי בכישורים של המנתח. כמעט כל המטופלים יכולים לעבור ניתוח רובוטי, כמו גם לאפרוסקופי או פתוח. הגורמים החשובים הם גודל הגוף, גודל הערמונית, וניתוחים קודמים. במכון שלנו, כל הגברים שהם מספיק בריאים לעבור ניתוח פתוח, יכולים לעבור ניתוח רובוטי.

 

שאלה: האם המטופלים מאויימים או חוששים מן הרובוט?

 

תשובה: היה לי המזל לטפל באיש חיל האוויר עם סרטן הערמונית. הוא טס ב- F14 ו- F18.

 

הוא אמר שבדגמים הישנים, יכולת להחזיק בידך במוט, להזיז אותו ולהרגיש איך המטוס זז. אך בגירסאות החדשות הכל פועל באמצעות כפתורים ואלקטרוניקה, ואין לך אותה תחושה של שליטה באמצעות הידיים. הסברתי לו את ההבדל בין ניתוח לאפרוסקופי ורובוטי, והתגובה שלו היתה "אני מעדיף לעבור ניתוח לא באמצעות הרובוט, אלא שהידיים שלך יהיו על המכשירים". בגלל הניסיון שלו, הוא חש לא בנוח שיהיה מכשיר המתווך בין המנתח והגוף שלו. לאחר שהסברתי לו שחלק גדול מהתנועות באמצעות הרובוט יותר טובות, הוא הסכים שאנתח אותו בשיטה הרובוטית. הניתוח עבר בהצלחה מלאה.

 

שאלה: מהי ההכשרה הנדרשת על מנת לתפעל את רובוט דה-וינצ'י?

 

תשובה: ברוב המרכזים האקדמיים ובתי החולים הרופאים והמתמחים לומדים את השיטה הרובוטית כחלק מההדרכה שלהם. יש במכון שלנו כ- 4 מתמחים כל שנה הלומדים ונשארים איתנו שנתיים-שלוש ולומדים לתפעל את הרובוט. כאשר הם עוזבים את ההתמחות הם מכירים את השיטה הרובוטית ויכולים להשתמש במכונה. מנתחים אורולוגים אשר לא נחשפו לטכניקה לאפרוסקופית או רובוטית נדרשים לקחת קורסים ולבצע ניתוחים בבעלי חיים על מנת להתמחות בשיטה. אלו בדרך קורסים של 4 עד 5 ימים. בנוסף, למנתחים אלה יש מדריכים בעת ביצוע הניתוחים הראשונים, עד שהם מרגישים ביטחון בשיטה. ככל שעובר הזמן, זה יהפוך לפחות ופחות נושא לדאגה, שכן יותר ויותר רופאים לומדים את השיטה ועוסקים בה. עבורי באופן אישי, היה לי המזל ללמוד את השיטה כאשר שירתתי ב- Johns Hopkins, וכך כשהגעתי למכון, זה היה טבעי עבורי.

 

שאלה: האם לדעתך ניתוחים באמצעות רובוט יחליפו את השיטה הקיימת?

 

תשובה: אני חושב שמספר המקרים של ניתוחים רובוטיים ימשיך לגדול ונראה יותר מנתחים אורולוגים מעדיפים שיטה זאת על פני האחרות. עם זאת, בהתייחס לכל הגורמים שמנינו לעיל, זה ייקח עוד הרבה זמן עד שהשיטה תחליף לגמרי את השיטה הפתוחה. תמיד יישאר תפקיד לשיטה הפתוחה, אך יותר ויותר מקרים יבוצעו בשיטה הרובוטית.

 

שאלה: הטכנולוגיה עשתה כברת דרך ארוכה – תחילה מניתוחים רגילים לניתוחי לפארוסקופ וכעת לרובוטים. האם לדעתך תהיה התקדמות נוספת וגרסה משופרת לרובוט דה-וינצ'י?

 

תשובה: אני מסכים – הטכנולוגיה ממשיכה להתקדם. אנו עדים להתקדמות גדולה בעולם המחשבים המסייעת לנו במקומות העבודה. אני מאמין שזה מה שיקרה בתחום הניתוחים גם כן. מכשיר רובוט דה-וינצ'י המקורי הוחלף כבר בגירסה מתקדמת יותר. בדיוק כמו שאנחנו רואים מחשבים קטנים מחליפים את הגדולים יותר, אני בטוח שנראה את הרובוטים הופכים יותר קטנים ויותר מתוחכמים. בוודאי נראה גם חברות נוספות נכנסות לתחום.

 

שאלה: התחום של ניתוחים מרחוק מתקדם מאוד. האם לדעתך, בסופו של דבר יוכלו לבצע ניתוחים בכל מקום בארה"ב ובעולם?

 

תשובה: היו מקרים מדווחים של ניתוחים מרוחקים. היה מקרה של ניתוח של כיס המרה בו המנתח היה בניו-יורק והחולה בצרפת. הנושא הוא קצת שונה מניתוח רובוטי, כי יש להתמודד עם פער הזמן בין מה שהמנתח רואה לבין מה שקורה בפועל במקום המרוחק. כמו כן, חשוב לוודא שקווי התקשורת בטוחים. עם זאת, שימוש בטכניקות מרחוק לצורך איבחון, כגון CT או MRI, ממשיך להתפתח ואני מאמין שזה מה שיקרה גם בתחום הניתוחים מרחוק.

 

רקע אודות ניתוחי סרטן בסיוע רובוטים

 

ניתוחי לאפרוסקופיה, בהם המנתח מבצע ניתוח דרך חתכים קטנים בבטן, הוביל לפחות ניתוחי סרטן פולשניים עם פחות כאבים והתאוששות מהירה יותר עבור המנותחים. בגלל גודל החתכים, האישפוזים בבית החולים יותר קצרים, וחלק מן החולים משתחררים בו ביום.

 

במהלך ניתוח לאפרוסקופי, מספר נקזים קטנים מוחדרים לבטן של המנותח דרך חתכים קטנים. מכשירים זעירים, כולל מצלמה מוארת הקרויה לאפרוסקופ, מוחדרים דרך הנקזים. המכשירים כוללים מספריים, מלקחיים, ואחרים, בדומה למכשירים המשמשים בניתוחים פתוחים.

 

מאחר ולמנתח אין גישה ישירה לאיברי המנותח, והוא מסתמך על מצלמה וצג, יש מספר מגבלות לניתוח לאפרוסקופי. המנתח מוגבל בטווח התנועה של המכשירים. שלא כמו כף היד ופרק כף היד, המכשירים יכולים לנוע רק בכיוונים מסוימים, וזה מגביל את הפעולות. בנוסף, בגלל שהמנתחים מוגבלים בראייה דו-ממדית המוצגת לפניו, יש מגבלה של אובדן ממד העומק וכן השפעה על הקואורדינציה של העין עם היד. אלטרנטיבה חדשה לניתוח לאפרוסקופי, אשר הפופולריות שלו עולה, הוא ניתוח בסיוע רובוט.

 

ניתוחי רובוט, אשר החלו להתפתח במהלך שנות ה- 80, יכולים לסייע למנתחים להתגבר על חלק גדול מן האתגרים שבניתוחים פתוחים ולאפרוסקופיים. כיום, הרובוט המוצלח והפופולרי ביותר הוא דה-וינצ'י, אשר פותח ע"י חברת Intuitive Surgical בסאניווייל, קליפורניה. מערכת דה-וינצ'י דומה לגישה הלאפרוסקופית בכך שמכשירים דקים המזכירים כלי ניתוח רגילים מוחדרים דרך נקזים דקים באמצעות חתכים קטנים. הדבר כרוך בפחות כאב, החלמה מהירה יותר ואשפוז קצר יותר. יחד עם זאת, המכשירים וצורת התפעול שלהם הם שונים.

 

מערכת רובוט דה-וינצ'י היא בעלת 3 חלקים עיקריים: לוח הבקרה, לידו יושב המנתח ומפעיל את הרובוט; העגלה ליד המטופל, המונחת מעל שולחן הניתוחים וכוללת את הזרועות המחזיקות את המכשירים; ועגלה נוספת המספקת את התמונה של הניתוח לרופאים ואחיות אחרים בחדר. כאשר המנתח מביט אל לוח הבקרה, הוא רואה תמונה תלת-ממדית של האיברים הפנימיים של המנותח ואת המכשירים, בדומה למה שהוא רואה בניתוח פתוח. בנוסף, הוא יכול להגדיל את התמונה, תוך שימוש במצלמה אנדוסקופית בעלת רזולוציה גבוהה. לוח הבקרה מאפשר למנתח יותר שליטה בשדה הראייה מאשר בשימוש בלאפרוסקופ. בנוסף, בשל העיצוב הארגונומי, המנתח אינו נדרש לעמוד בתנוחות לא נוחות במשך שעות ארוכות.

 

הזרועות של הרובוט דה-וינצ'י בעגלת המטופל והמכשירים מופעלים באמצעות ידיות שבידי המנתח ודוושות לרגליים. יחד עם ההגדלה, למנתח יש אפשרות לשנות את קנה המידה של התנועה, כך שהרובוט יפחית את כמות התנועה ב- % מסוים. לדוגמא, אם המנתח מזיז את הידיים בשני אינץ', הרובוט יכול להיות מכוון כך שהוא יזוז רק אינץ' אחד. הדבר יעיל במיוחד במקרים המצריכים תנועה עדינה במיוחד. הרובוט גם מפחית זעזועים. בשיטות הפתוחה והלאפרסקופית, במידה וידי המנתח רועדות מעט, הרעד ישפיע על המכשירים. ברובוט, התנועות הזעירות הללו אינן מתורגמות לתזוזה במכשירים. היתרון הגדול ביותר של הרובוט הוא כנראה העיצוב של המכשירים. שלא כמו המכשירים הלאפרוקופיים, היכולים לנוע רק בכיוונים מסוימים, הרי שבמערכת דה-וינצ'י המנתח יכול להניע את המכשירים בכל הכיוונים, מה שמעניק למנתח חופש תנועה דומה לזה שבשיטה הפתוחה.

 

סטודנטים, כמו גם מנתחים מנוסים הנתקלים לראשונה בשיטה הרובוטית, לומדים את השיטה באמצעות מודלים דוממים, וזאת על מנת שילמדו את השיטה ואת השימוש בה. ישנן חברות העובדות כעת על פיתוחי מציאות מדומה אשר יאפשרו לראות על לוח הבקרה מציאות הדומה לתוך גופו של מנותח, וזאת על מנת לדמות ככל האפשר את ההדרכה למציאות.

 

ניתוח רובוטי ומערכת דה-וינצ'י אינם חפים מחסרונות. החיסרון הגדול הוא העלות הגבוהה. המערכות עולות כיום יותר ממיליון דולר כל אחת, וגם עלויות התחזוקה הן גבוהות. בנוסף, שלא כמו בשיטה הפתוחה, המנתח אינו יכול לחוש את האיברים. המכשירים הם הנוגעים באיברים, וכך אין משוב של חוש המישוש, והמנתחים חייבים להיות יותר זהירים על מנת שלא לגרום לנזקים. לבסוף, מערכת דה-וינצ'י דורשת שימוש במכשירים המיוצרים ע"י החברה המפתחת בלבד. במידה וניתוח דורש מכשירים שאינם בהישג יד כיום, הניתוח חייב להיות מושלם באמצעות השיטה הפתוחה.

 

רובוטים משמשים בניתוח מספר סוגי סרטן, כולל סרטן ריאות, סרטן השד, מערכת העיכול, סרטן כליות, סרטן המעי הגס, סרטן הקיבה (הרקטום), סרטן שלפוחית השתן, סרטן הערמונית, סרטן האשכים, סרטן השחלות, הרחם, צוואר הרחם, והלשון. היכולת של המערכת לשלב יתרונות של שיטות פתוחות ולאפרוסקופיות הראתה פוטנציאל גדול בניתוחי סרטן הכליות.

 

יישום בסרטן הכלייה

ד"ר פטר פינטו, מנהל תוכנית האורולוגיה האונקולוגית במרכז של ה- NCI לחקר הסרטן ועמיתיו, הם חלוצים בשימוש בניתוחים רובוטיים לכריתה חלקית של הכלייה (partial nephrectomy). בעוד ד"ר פינטו משתמש ברובוט לניתוחי הסרת הערמונית כבר מזה זמן רב, השימוש ברובוט להסרה חלקית של הכלייה הוא תחום מחקרי חדש.

 

מערכת Physician's Data Query System של NCI מכילה מספר חלופות ניתוח לסרטן כליות בשלב I, כולל כריתת כלייה, כריתת כלייה ורקמות, בלוטות וקשרי לימפה שמסביבה, והסרה חלקית של הכלייה (כריתת הגידול ורקמות שכנות מבלי לפגוע בכלייה עצמה). "גידולי כלייה הקטנים מ- 4 ס"מ ניתן להסיר ללא כריתת הכלייה כולה – ומקבלים את אותן תוצאות רפואיות מבחינת הסרטן כפי שהיית מקבל עם כריתה מלאה," מסביר ד"ר פינטו. "אך באמצעות השארת הכלייה, אתה מפחית את הסיכון של החולה ללקות באי ספיקת כליות היכולה להוביל לבעיות בלב ולקצר את חיי החולה". עם זאת, מחקר מ- 2006 שנערך במרכז הרפואי של אוניברסיטת מישיגן דיווח שיש חוסר משווע בשימוש בהסרה חלקית של הכלייה לטיפול בגידולים קטנים שזה עתה אובחנו. בנוסף, בפגישה של החברה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית ב- 2008, חוקרים בביה"ס לרפואה של אוניברסיטת ניו-יורק דיווחו שהסרה חלקית הוצעה כחלופה רק לאחד מתוך חמישה מטופלים שיכלו להתאים לה.

 

לדעת ד"ר פינטו, סיבה אפשרית אחת לכך היא הקושי של ההליך: " בניתוחי כליות, החתך הוא בבטן העליונה, בדרך כלל מעל הטבור. החתך הוא בשריר ולעיתים גם בקשת הצלעות, ונדרשת לעיתים הסרה של חלק מן הצלעות ה- 11 או ה- 12 על מנת להגיע לכלייה. חתכים אלה הם בדרך כלל כואבים, ושלא כמו בניתוח ערמונית, בו מבצעים חתך אמצעי מתחת לטבור והמנותחים יכולים להשתחרר לבתיהם תוך יום-יומיים, חתכים בניתוחי כלייה דורשים אשפוז של 3-5 ימים, או אף שבוע. ניתוחי כלייה לאפרוסקופיים השתפרו לטובת המנותחים. הכאבים וההחלמה קלים יותר, עד כדי כך שהם מחליפים כעת ניתוחים פתוחים במקרים רבים.

 

ד"ר פינטו, יחד עם עמיתיו, החלו ליישם את השיטה הרובוטית לשם התגברות על הקשיים המעורבים בניסיון להשלים ניתוח כריתה חלקית של הכלייה באמצעות השיטה הלאפרוסקופית ולפתח דרך להדריך מנתחים אחרים בטכניקה החדשה. בעבודה מ- 2007, הם הראו שהודות למכשירים הם יכלו להשלים את כל התפרים וכל מה שנדרש על מנת להשיג מינימום פולשנות בכריתה חלקית של הכלייה באצעות השיטה הרובוטית. "גילינו שבאותם מטופלים אשר עשויים היו לעבור כריתה מלאה של הכלייה בשיטה הלאפרוסקופית או כריתה חלקית של הכלייה בשיטה הפתוחה, הצלחנו לבצע בהצלחה כריתה חלקית באמצעות רובוט", אמר

 

ד"ר פינטו. הגידולים של החולים הללו הוסרו, הצלנו את הכליות שלהם, עשינו זאת תוך ביצוע חתכים קטנים מאוד, והם השתחררו לבתיהם מהר". הם יצרו סרט וידיאו להדרכת רופאים בטכניקה הזאת, והוזמנו לכינוסים שונים בנושא אורולוגיה על מנת לדון בנושאים אלה ולהדריך רופאים אחרים.

 

בעוד ניתוחי ערמונית הם עדיין המימוש הנפוץ ביותר של השיטה הרובוטית, תחומים אונקולוגיים רבים אחרים החלו לבדוק את היישום של השיטה, כולל אונקולוגיה גניקולוגית. בעוד ניתוחים בסיוע רובוטים מתפתחים במהירות וצוברים פופולריות בתחומי הכירורגיה האונקולוגית, ד"ר פינטו מדגיש את החשיבות של חינוך הדור החדש של המנתחים בכל שלושת השיטות הניתוחיות:

 

"אני מאמין שרוב תוכניות ההתמחות מצטיינות בדרישות שלהן מרופאים מתמחים ללמוד את כל השיטות: הפתוחה, הלאפרוסקופית והרובוטית, מכיוון שכאשר אתה תלוי בטכנולוגיה, לא ברור אם הכל יפעל כשורה במשך כל התהליך, כך שייתכן ותיאלץ להחליף שיטה באמצע הדרך. אך אני צופה שבעתיד המכשירים הרובוטיים יהפכו כה נפוצים בבתי החולים, שאם וכאשר מכשיר אחד יתקלקל, יעמוד מיידית לרשותך מכשיר חלופי. עד שזה יקרה, חשוב שנדריך את הרופאים בכל שלוש השיטות".

 

http://www.cancerhelp.org.il/t.....cal-System

מקורות
רשתות חברתיותדלג על רשתות חברתיות
עבור לתוכן העמוד