פרס נובל ברפואה לחוקרי מערכת החיסון

איתי נבו | 04.10.11 - 01:12

לא תבוטל זכייתו של ראלף סטיינמן, אף שמת לפני הכרזת הפרס

ועדת פרס נוֹבֶּל לרפואה הודיעה כי לא תבוטל זכייתו של ראלף סְטַייְנְמָן בפרס השנה. בצהריים הכריזה הוועדה כי סְטַייְנְמָן יקבל מחצית הפרס, ושני מדענים אחרים יחלקו במחצית השנייה. זמן קצר אחרי ההכרזה התברר כי סְטַייְנְמָן מת מסרטן ביום שישי. כתבנו לענייני מדע מציין כי תקנון פרס נובל אוסר להעניק את הפרס אחרי המוות אך מתיר להעניקו ליורשיהם של חתנים שמתו בין ההכרזה על הפרס למועד הטקס.

סטיינמן היה אמור לקבל את הפרס על גילוי התאים הדנדריטיים לפני כמעט 40 שנה. אלה תאים של מערכת החיסון התוקפים מיקרואורגניזמים, מפרקים אותם ומציגים לראווה את חלקיהם. התצוגה נועדה לאפשר לתאים אחרים להכיר את האנטיגנים האלה, לזהותם ולדעת לתקוף אותם. התאים האלה מייצרים מעין גשר בין המערכת החיסונית הנרכשת לבין המערכת המולדת. במערכת הנרכשת, מרכיבי החיסון לומדים לזהות גורמים עוינים שונים ומפתחים נגדם תגובה חיסונית מותאמת וממוקדת. המערכת הזאת כוללת את התאים המייצרים נוגדנים (תאי B) ואת תאי T, התוקפים מיקרואורגניזמים ומשמידים אותם. הזרוע השנייה של מערכת החיסון היא המערכת המולדת (innate) – כלומר תאים ומרכיבים אחרים שאינם ספציפיים אלא מפעילים תגובה חיסונית כללית נגד כל גוף שנראה להם זר או עוין. המערכת הזאת מפעילה בהמשך את התגובה הספציפית, אבל היא בעצם קו ההגנה הראשון של הגוף נגד מרבית המיקרואורגניזמים התוקפים אותנו. התאים הדנדריטיים שגילה סטיינמן תוקפים גופים זרים, מפרקים אותם ומציגים את חלקיהם לתאי המערכת הנרכשת, כדי לאפשר להם להפעיל נגד הפולש את מלוא עוצמתה של התגובה החיסונית.

המחצית השנייה של הפרס תחולק בין ברוס ביוטלר (Beutler), בן 54, מקליפורניה לז'ול הופמן (Hoffman), בן 70, יליד לוקסמבורג. הם מקבלים את הפרס על גילוי מערכת קולטנים המאפשרת לגוף להגיב את התגובה הראשונה נגד מיקרואורגניזמים, בעיקר חיידקים.

בשנת 1996 גילה הופמן כי לגן המכונה Toll, שתוצריו קשורים להתפתחות העוברית, יש תפקיד מפתח גם ביכולת של חרקים להתגונן מפני זיהומים של חיידקים או פטריות. את העבודה שלו השלים ביוטלר, כשגילה ב-1998 כי קולטן הדומה מאוד לזה הנוצר מן הגן Toll הוא המזהה ליפופוליסכרידים (LPS). ליפופוליסכרידים הם מולקולות המורכבות משומן ומסוכר ונמצאות על המעטה החיצוני של מיקרואורגניזמים שונים, בעיקר חיידקים. אצל חיידקים מסויימים, מולקולות ה-LPS הן רעלנים, הגורמים נזק רב לרקמות הגוף. תאים מסוימים של מערכת החיסון יודעים לזהות את ה-LPS ולהפעיל את התגובה החיסונית, וגילוי הקולטנים המזהים אותם בפעם הראשונה, הוא שאיפשר להבין את פעילות הקו הראשון של מערכת החיסון בהתגוננות מפני סוגים רבים של מיקרואורגניזמים. מחקריהם של ביוטלר והופמן פרצו את הדרך למחקרים רבים בדבר אופן תפקודה של מערכת החיסון המולדת ותרמו רבות להבנת החשיבות שלה.

http://www.iba.org.il/bet/?ent.....#038;page=