בר שפותדלג על בר שפות
0 מחקרים באתר
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

לריח ולתחושת המגע יש תפקיד ביולוגי

1/12/2011
860

פרופ' עדי מזרחי וד"ר ליאור כהן גילו שלריח ולתחושת המגע יש תפקיד ביולוגי

אונת הריח וההיפוקמפוס, אלו שני המקומות היחידים במוח שבהם תאי העצב מתחלפים ללא הפסקה כל החיים.

בניסוי שנערך בעכברים, האם לא ניגשה לגורים ששטפו אותם מהריח, אלא רק כעבור זמן שהם הפרישו ריח מחדש.

עוד התגלה שחוש הריח מגביר את חוש השמיעה. ז"א האם תגיב לקולות מצוקה רק אם נלווה אליהם הריח של הגורים שלה.

עוד התגלה שמוח אימהי יכול להתפתח גם אצל האב.

עוד התגלה שכישורי האימהות נשמרים גם כעבור מס' שנים.

תיאוריית הריח יכולה להסביר גם את תופעת דיכאון לאחר הלידה-

1/5 מהאימהות סובלות מדיכאון לאחר הלידה הראשונה אבל המצב משתפר מאוד בהיריון השני. (אצל עכברות מדובר במצב קיצוני עד כדי כך שהאם יכולה לאכול את הגורים או להתעלם מהם. ודווקא עכברה אחרת תטפל בהם טוב יותר)

ההשערה של המדענים הישראלים היא שאם משהו לא תקין בריח הגוף האם לא מצליחה לשחרר את האינטינקט האימהי ואז היא סובלת מדיכאון לאחר הלידה שגורם לה להיות אדישה.

רכיב ה- GABA והשפעתו על דיכאון לאחר הלידה- 

ישנו מוליך עצבי במוח המכונה GABA או דלתא. 

תרופות לטיפול בחרדה דיכאון והרגעה מבוססות על עיכוב הפירוק שלו במוח. 

בשנת 2008 מדענים מ-Tufts University בראשות פרופ' Jamie Maguire זיהו שינויים ניכרים ברמות הדלתא אצל עכברות בהיריון ולאחר ההמלטה.

כדי לנסות לבדוק האם השינויים בדלתא גורמים לדיכאון, הם הינדסו עכברות שאינן מייצרות דלתא ואז גילו שהן אכן נוטשות את הגורים שלהן. כשנתנו להן תרופות שמשלימות את החוסר בדלתא, הן חזרו לטפל בגורים ושיעור ההישרדות של הגורים עלה..

בעקבות המחקר הנ"ל, ניתן להציע פתרון לתופעת דיכאון לאחר הלידה ע"י תרופות שפועלות על GABA.

 

המוח של האמא גדל לאחר הלידה

ב-2010 גילתה ד"ר Pilyoung Kim מ- NIH ע"י MRI שיש עליה משמעותית בכמות החומר האפור במוח לאחר הלידה.

אצל האימהות הנלהבות יותר המוח האמצעי התפתח יותר. האיזורים הפעילים היו אלו שאחראים לעיבוד רגשות, תגמול ושיפוט.

במחקר האחרון שפורסם באפריל, היא גילתה בסריקת fMRI שאצל אימהות מיניקות הייתה פעילות מוגברת יותר באיזור במוח שאחראי על רגישות ואמפטיה מאשר אצל אלו שהזינו את התינוק בתחליפי חלב.

נשים שילדו וגינאלית מזהות טוב יותר את בכי התינוק

ד"ר Pilyoung Kim גילתה בנוסף, שאמהות שילדו בלידה וגינלית מזהות טוב יותר את בכי התינוק שלהן בשבועות הראשונים לחייו לעומת אמהות שילדו בניתוח קיסרי.

הסיבה: רמת הורמון אוקסיטוצין אצל אמהות שילדו בלידה וגינלית גבוהה יותר.

ההורמון הנ"ל מגביר את יכולות התקשורת החברתית אצל גברים ונשים. אצל נשים בתקופת ההיריון והלידה הוא מפחית גם חרדה ומגדיל את תחושת האמפטיה.

 

השפעת הדופמין והקורטיזול לאחר הלידה

לאחר הלידה חלה עלייה ברמת הדופמין שמעלה את החרדה וגורמת לאם לדאוג יותר לתינוק.

כמו כן חלה עליה ברמת הקורטיזול שגורמת לאם להיות חיובית יותר כלפי התינוק.

 

עליה בהורמון "הפרס" /אופוריה של תגמול

מאמץ האם לאחר הלידה כלפי התינוק גורם להפרשת האופיואידים הפנימיים, הורמון דמוי אופיום. שגורם לתחושת עונג אגואיסטי שמופקת כשהתינוק שבע או מחייך.

 

הרגישות של האם כלפי התינוק מושפעת מהיחס שקיבלה בילדותה

עוד גילתה ד"ר Kim, שככל שהאמא טיפלה בביתה בצורה רגישה וחמה יותר, באופן דומה תפקדה הבת כלפי התינוק שלה.

 

תאים מהעובר עוברים לאם ומחסנים אותה ממחלות

בשנת 2010 מדענים מסינגפור גילו שתאים עובריים עוברים מהעובר עוד בתקופת ההיריון למוח של האם ומשפיעים על הפיזיולוגיה שלה. ההשערה היא שתאים אלו תורמות לבריאות האם. כיוון שהם נקשרים דווקא לשכבות סרטניות או חולות וייתכן שתפקידים לחדש את התאים ולמנוע מחלות אוטואימיוניות אצל האם.

גם פרופ' Lee Nelson מ- Fred Hutchinson גילתה שתאים עובריים נמצאים ברקמות רבות בגוף האם ולא רק במוח. יש ראיות לכך שתאים אלו נשארים בגוף האם 30 שנה ויותר ומגינים מפני מחלות. כך למשל, בתקופה שבין שנה עד 15 שנים יש ירידה בסיכון של האם ללקות בדלקת פרקים. יש גם הגנה מפני סרטן השד, ההיריון לא מספיק להעברת התאים. חייבת להיות לידה!! לא ברור האם יש הבדל בין לידה אחת למס' לידות.

מדענים מ- Wayne State University ד"ר Joseph Kaplan  זיהו גם תאים של האם במוח העובר. ככל הנראה למטרה של חיסון ותיקון רקמות.

 

כלכליסט

 

מקורות
רשתות חברתיותדלג על רשתות חברתיות
עבור לתוכן העמוד