בר שפותדלג על בר שפות
0 מחקרים באתר
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

סל התרופות ל-2012: בשורות לחולי איידס, טרשת נפוצה וסרטן

30/12/2011
1116

סל התרופות ל-2012: בשורות לחולי איידס, טרשת נפוצה וסרטן

בדיקת שקיפות עורפית תישאר רק במסגרת הביטוח המשלים

שי ניב 29/12/11

ועדת סל התרופות, בראשות מנהל בית החולים רמב"ם, פרופ' רפי ביאר, הגישה היום (ה') לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן רשימה של 77 תרופות וטכנולוגיות שיכללו לראשונה במסגרת סל הבריאות הממלכתי לשנת 2012. התרופות והטכנולוגיות החדשות אמורות לשמש כ-70 אלף חולים בישראל, בעלות של 300 מיליון שקל שיתווספו לסל שעלותו כ-6.5 מיליארד שקל.

 

בין החידושים הבולטים שנכללו השנה בסל ניתן למנות תרופות שמרחיבות את הטיפול בסוכרת, באיידס,סרטן הריאות, הערמונית והשד. בנוסף נכללו תרופות פורצות דרך בתחום המלונמה (סרטן העור) וטרשת נפוצה. התרופה "פמפירה", למשל, אמורה לשפר משמעותית את ההליכה בקרב חולי טרשת נפוצה. התרופה "אטריפלה", המיועדת לנשאי איידס, אמורה לשלב בגלולה אחת שלוש תרופות שונות שניתנו במסגרת הקוקטייל המוכר תוך הפחתה בתופעות הלוואי. כמו בכל שנה, רשימת התרופות שלא נכללו בסל גדולה לאין שיעור מאלה שנכנסו.

 

למעשה, 523 תרופות וטכנולוגיות שהוגשו לוועדת הסל בעקבות המלצה של איגודים רפואיים לא אושרו בסופו של דבר. כך למשל, חיסון כנגד סרטן צוואר הרחם המיועד לנערות נותר בחוץ, בטענה כי למשרד הבריאות יש תקציב נפרד לצורך חיסונים. ליצמן הזכיר במהלך מסיבת העיתונאים שהתקיימה היום בתל-אביב כי אותם גורמים שמבקרים כעת את ההחלטה שלא לכלול את החיסון בסל, ביקרו את הוועדה רק בשנה שעברה כשזו הכלילה במסגרת הסל את חיסון הרוטה לילדים.

 

גם בדיקת שקיפות עורפית לנשים בהריון הניתנת כיום במימון כמעט מלא במסגרת הביטוחים המשלימים בלבד, לא נכללה במסגרת הסל הממלכתי. פרופ' ביאר ציין כי הוועדה שקלה את הדבר בחיוב, אולם הבינה כי מהלך שכזה מחייב שינוי חקיקה. מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, הסביר כי שינוי החקיקה מחויב בשל הדרישה להכניס את הבדיקה לסל בין היתר על חשבון הזכאות לבדיקת מי שפיר – אותה מנסה משרד הבריאות לצמצם.

 

סוגיית השקיפות העורפית עוררה ויכוח בתוך הוועדה וגם במשרד הבריאות. מנכ"ל המשרד, פרופ' גמזו, בעצמו גניקולוג, רצה מאוד לראות את הבדיקה הזאת נכנסת לסל. לעומתו, הסמנכ"ל יואל ליפשיץ המשמש כחבר הוועדה, סבר כי מדובר בבדיקה חד פעמית הניתנת ממילא במסגרת הביטוחים המשלמים תמורת השתתפות עצמית נמוכה. עלות הכללת הבדיקה אמורה הייתה לעלות כ-130 מיליון שקל בשנה – דבר שלטענת ליפשיץ היה מונע את הכללתן של תרופות המיועדות לעשרות אלפי חולים הזקוקים להן באופן כרוני תוך נטל כלכלי גבוה ורציף. ועדת הסל הותירה בחוץ את הסדנאות המיוחדות להרזיה עבור הסובלים מעודף משקל, לאחר שהתעורר ויכוח סוער בעניין.

 

חברי ועדת הסל התגאו היום בכך שהצליחו להפחית את מחירי התרופות, ביחס למחירים שדרשו חברות התרופות וקופות החולים. "הייתה תרופה אחת שדרשו עבורה 80 מיליון שקל עבור היקף מסוים של חולים, והצלחנו להוריד את המחיר ל-40 מיליון שקל", אמר פרופ' ביאר. ליפשיץ הסביר כי השנה הוא דרש וגם קיבל מקופות החולים את מחירי הרכש של התרופות כפי שהקופות רוכשות אותן, זאת בעוד שבעבר נהגו הקופות לדווח על "מחירי המדף" שלהן. הדבר קל יותר ליישום כאשר מדובר בתרופות שכבר ניתנות כיום, אולם כאשר מדובר בתרופה חדישה, הדבר נתון למו"מ בין החברות, קופות החולים וחברי הוועדה.

 

ליצמן אמר היום בתשובה לשאלת "גלובס" כי הוא מתנגד להצעות החוק שדורשות לקבוע תוספת שנתית קבועה לסל התרופות בשיעור של 2% מתקציב סל שירותי הבריאות, כאשר המשמעות היא תוספת של כ-600 מיליון שקל בשנה – זאת לעומת תוספת שמשתנה כיום, על פי החלטת ממשלה. "אם אני אשריין תוספת של 2% לסל התרופות, אני צריך לשריין תוספות קבועות לפגים, למכשירי MRI ועוד ועוד. אין דבר כזה תקציב קבוע לכל עניין, ואם ישריינו תוספת קבועה לתרופות אז זה יבוא על חשבון תחום אחר שייפגע".

 

http://www.globes.co.il/news/a.....1000710888

מקורות
רשתות חברתיותדלג על רשתות חברתיות
עבור לתוכן העמוד